אם הגעת לכאן, אולי את חוששת מהלידה? או אולי את מבועתת שיקרה משהו לתינוק? משהו אחר?.

באופן כללי כשאנחנו בהיריון יש לנו הרבה פחדים.
זה ממש טבעי, ואפילו מתבקש. ואני רוצה להיות איתך שם.
הגוף משתנה, ההוויה עוברת שינויים רבים, הרגשות מציפים וכל חייך עומדים להשתנות.
ההיריון הוא אמנם דבר טבעי ונורמלי, אבל גם מבשר על שינוי מאוד גדול.
גם אם הוא מאוד רצוי, השינוי לא פשוט ומבקש מאיתנו לעבור טרנספורמציה עצומה.
והלידה הצפויה? נחווית לעיתים כחוסר שליטה או אירוע כואב ומפחיד.
משהו גדול שחייבים לעבור דרכו, אבל עשוי להיות טראומטי וקשה. 

ולא תמיד אנחנו יכולות לדבר בפשטות את הרגשות שלנו.
לפעמים אנחנו מרגישות שזה גדול מידי. לפעמים אנחנו לא למדנו איך .
כמעט תמיד אין בנמצא מרחב שפשוט יכיל את כל מה שמפחיד אותנו.
בלי לנסות לשנות, בלי לשפוט, בלי לעודד או לדחוק את הפחד הצידה.
ולא תמיד מי שאנחנו מספרות לו או לה יכולים להקשיב לנו באמת.
(לרוב נקבל תגובות כמו "כולן עוברות את זה!", "שטויות, אין טעם לחשוב על זה".
לפעמים מי שבצד השני ממש תרצה דווקא לספר לך את מה שעבר עליה בזמן שהיא עברה את זה).

אבל לנו יש צורך לשתף, לפרוק, לעשות לפחד מקום, ולקבל מרחב מרפא לכל מה שרוצה לצאת.