_________________________________
[ חזרה לבלוג ראשי ]

545
ר.ס.ס. פוסטים אחרונים ספר לחבר הוסף לפייסבוק הוסף ציוץ בטויטר

לידה היא כמו קפיצת באנג'י

גם אנחנו רוצות לקפוץ כמה עשרות מטרים לתוך תהום, אנחנו מחפשות וודאות. "מתות" לאבד שליטה אבל רוצות לדעת, שגם אם אנחנו על הקצה, יש מי ששומר עלינו בטוחות.

ולידה, היא אירוע מלא בחוסר וודאות. זו קפיצת באנג'י אחת גדולה שבה אנחנו חייבות לשחרר שליטה. אם לא נשחרר פשוט נאבד אותה!

אני רוצה לספר לך משהו על שליטה - היא דבר משתה!!!
אין לנו באמת שליטה בחיים. מכירות את המשפט "החיים קורים בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות"? כבני אדם, אנחנו מנסים כל הזמן ליצור אשלייה שיש לנו שליטה. כי זה נותן לנו וודאות ומשקיט את הנפש.

ובלידה, כל מה שנעשה, לא יאפשר לנו שליטה מוחלטת על הסיטואציה (אולי רק ניתוח קיסרי מתוכנן וגם לא לגמרי).

אז כמו קפיצת באנג'י גם בלידה אנחנו מתכוננות לאירוע וזה עוזר לנו להפחית את החרדה ולסמוך יותר על התהליך- לומדות מה אורך החבל, מה גובה המצוק, כמה זה בטוח ואיזה סוג של חבל מחזיק אותנו ברגע האמת.

וכמו בקפיצת באנג'י, גם בלידה, אנחנו צריכות לעשות קפיצת אמונה. אחרי שווידאנו שיש לנו את החבל הכי טוב ושהוא קשור ממש בטוח, אז אנחנו משחררות את השליטה ופשוט קופצות!

אז מה החבל שלנו בלידה? המלווים שלנו- אלו שנמצאים שם כדי לתפוס אותנו כשאנחנו צריכות, שנותנים לנו מעטפת של ביטחון ואת האפשרות להרפות ולהתמסר לסיטואציה (הזויה ככל שתהיה).

ואחרי שקפצת?  אין ברירה חייבים לשחרר שליטה. שום דבר שתעשי הרי לא ישלוט על כמות הפעמים שתקפצי עם החבל, המהירות שתגיעי למטה ואם החבל יקרע או לא בסוף. ואם אי אפשר לשלוט על הסיטואציה, הדבר הכי טוב הוא להרפות ולהתמסר לכל מה שיגיע, ואז אפשר באמת להינות מהקפיצה. להינות מהדרך. ולהיות בחוויה מופלאה!

נכון, תמיד יש אופציה שהחבל יקרע! But we do it anyway -
אז גם בלידה יש סכנה. רפואית, רגשית או נפשית- שמשהו יתפקשש. שיקרה משהו רע שאנחנו לא יכולות לשנות אפילו אם התכוננו הכי טוב שאפשר. אבל כמו בבאנג'י, האפשרות הזו היא נדירה. וחשוב שנזכור גם את זה-
ברוב המקרים, לידה היא אירוע טבעי, נורמלי ובריא J

 

שתהיה לכולן קפיצה מהנה ולידה בריאה ובטוחה :)

 

חופית

 

[ חזרה לבלוג ראשי ]
webthenet - עיצוב ובניית אתרים