_________________________________

 

  • הדפס עמוד זה
  • ספר לחבר
  • הוסף לפייסבוק
  • הוסף לגוגל סימניות
  • הוסף ציוץ בטויטר

 



 

 

קורס הכנה ללידה ייחודי

ללידה הנכונה עבורך

בואי להפוך את הלידה הזו לשלך!

עיסוי פרינאום- מתי לעשות, למה ואיך: המשיכי לקרוא

המלצות:

 לקוחות כותבות איך הליווי בלידה תרם להן:
לחצי כאן

 

רוצה לקבל תכנים מעודדים, מחזקים ומעשירים לקראת הלידה שלך?

הצטרפי אלי לפייסבוק



 

לידה , הזיכרון הקולקטיבי

הזכרון הקולקטיבי שלנו, הנשים, הוא שלידה היא סבל. כאב קשה מנשוא, שאין לנו היכולת להתמודד איתו. זו החוויה של אמא שלנו, זו החוויה של סבתא שלנו ושל סבתא רבא שלנו ואמא שלה. "בצער תלדי בנים"...

קצת היסטוריה...

במאה ה-17, הרופא דר צ'יימברלין השכיב נשים בלידה על גבן כדי לחלץ את תינוקן בעזרת מלקחיים. זו נחשבה המצאת המאה-רופא שיכול לקצר את משך הלידה ולהציל תינוקות. הצעד הבא אחר כך היה כניסת לידות לבתי חולים-בתחילה היו אלה רק בני המעמד התחתון שהגיעו ללדת שם (כך חסכו כסף לשלם למיילדת) –הכוח נילקח מידי המיילדות והועבר לרופאים בהדרגה, שהמשיכו ליילד נשים כשהן שוכבות על בתנוחות אופקיות ופאסיביות, במקום אנכיות ואקטיביות.

וכמו שאתן יודעות - זה כאב בלתי נסבל, לשאת צירים בשכיבה על הגב.
פיזיולוגית, הרחם עובד קשה יותר נגד כוח הכבידה ואפקטיבי פחות. רגשית, בשכיבה על הגב אין לנו כוח על גורלינו. אנחנו שוכבים "פרקדן" ומישהו אחר "מיילד" אותנו, מישהו אחר יודע מה צריך לעשות, ולנו אין קשר לגופינו במצב כזה.

אז מה כן?

תנוחות זקופות מאפשרות לציר להיות יעיל יותר וכואב פחות, ושינויי התנוחות בשילוב תנוחות זקופות מקדם את הלידה טוב יותר ומהר יותר (ההתברגות של העובר באגן נכונה יותר והוא נע עם כוח הכובד). אנטומית, תנועה מפחיתה את הכאב: סיבובים עם האגן, השענות לפנים, ישיבה על כדור פיזיו, מים זורמים, ועוד..
אבל, למרות כל זאת, במשך מאות שנים דורות של נשים ילדו על הגב! סבלו כאבי צירי לידה על הגב וסבלו על הגב! (איך להתמודד עם כאב הצירים)

אז מה הפלא שכאשר הומצא האפידורל הוא נחשב לנס?!
המושיע הבלתי מעורער?...

זה קרה לדעתי כי לנו נלקח הידע כיצד לעבור את הלידה בהצלחה.
כי שכחנו את הכלים איך להתמודד עם כאבי הלידה-בעזרת הגוף, הסביבה ואנשים שיתמכו בנו. המיילדת עסוקה, השבט התפרק, לסבתא אין ניסיון כיצד לעזור לביתה ובן זוגינו רוצה נורא לעזור, אבל לא תמיד יודע איך. וכך, אנחנו נותרות לבד, מיואשות למול הכאב.

הלא זה אך טבעי שממקום חסר אונים כל כך וסבל גדול כל כך, נשמח על מתנת האפידורל ונחבק אותה בשתי ידיים, מבלי אפילו לדעת באמת מה ההשלכות של הליך כזה. מה הן תופעות הלוואי ומה יכול להשתבש.

ואני חייבת להדגיש - אני לא מתנגדת לאפידורל. יש לו יתרונות שלא יסולו בפז ואמצעים טכנולגיים שונים הינם מצילי חיים בסיטואציות מסויימות (לאם ו/או לעובר).



אני מתנגדת לתחושת חוסר האונים שלנו הנשים. להרגשה איתה אנחנו נכנסות לחדר הלידה שלא נוכל ללדת בלי המחט בגב, שלא נדע איך נעבור את הציר הבא ושכדאי שהמרדים יגיע לכאן כמה שיותר מהר כדי שלא נפספס ונצטרך ללדת ללא אלחוש.

ואנחנו לא אשמות, אנחנו צריכות ללמד את עצמינו ואת החברה שאנו חיות בה, את אמנות הלידה. את הידע הביולוגי שנולדנו איתו, את הכלים שניחנו בהם מעצם הוויתינו, כי פיזיולוגית אנחנו וכל היונקים שעל פני הכדור הזה מסוגלים ללדת. ונכון, שאנחנו יצורים חברתיים יותר, ויהיה לנו קשה יותר ללדת באמצע שדה לבדינו מאשר לאנטילופה, אבל עדיין אנחנו יודעות ללדת!


לסיכום

"כאשר נשים רבות מבינות כי הלידה היא שעה של הזדמנות נפלאה להתחבר עם העוצמה האמיתית שלהן, וכאשר הן מוכנות ליטול אחריות לכך, נוכל להשיב לעצמינו את עוצמת הלידה, ונעזור להעביר את הטכנולוגיה למקום הראוי לה- להיות אמצעי העומד לרשות הנשים היולדות, ולא לשמש כאדוניהן" ("גופה של אישה,תבונתה של אשה").



מחפשת דולה היריון ולידה?

חופית מנו- הדולה שלך במרכז

התקשרי לפגישת היכרות לא מחייבת  050-8484847

| דולה במרכז || אפידורל || כאב בלידה || חופית מנו || חופית דולה |
webthenet - עיצוב ובניית אתרים